שאלת המחקר העיקרית שלנו היא: איך רעש ומוזיקה משפיעים על דיוק בפתרון תרגילי מתמטיקה? (או: איך רעש משפיע על יכולת של אדם לבצע פעולות המצריכות חשיבה?)
שאלות משנה:
1. מהי הרמה הממוצעת במתמטיקה בקרב בני נוער (כבני 15 שנים)? (לצורך ביצוע המחקר...)
2. האם רעש מעורר אותנו?
3. כיצד מודדים רעש?
4. מהו רעש?
5. מהו האפקט של השפעת הרעש?
6. מהי אקוסטיקה?
7. מהו רעש לבן?
8. מהו בום אל קולי?
9. מהי לקות שמיעה?
10. מהו תדר?
11. מהם גלי קול?
תשובות לשאלות משנה:
1. את הרמה ההמוצעת של בני נוער במתמטיקה, לא ניתן לבטא כמספר או לתאר לפי נושאים, אך לצורכי המחקר השתמשנו (כקבוצת המיקוד) בקבוצת תלמידי א' מצויינות, אשר לומדים בכיתתה של מיכל רם, לצורך המחקר. השאלות ילקחו מספר המתמטיקה אותו הכיתה פתרה במחצית הראשונה של השנה, ויבחרו תרגילים באותה רמת קושי שנפתרה, אך את התרגילים התלמידים לא פתרו.
2. התשובה אינה ודאית. רעש עלול להעיר משינה, כמו במקרה השעון המעורר, אך אנשים מסויימים לא מתעוררים למשמע הרעש, גם אם הם אינם אנשים המוגדרים כלקויי שמיעה או חירשים, ולוגמה: יובל יחזקאלי (חבר קבוצתנו) העיד בפנינו כי מספר פעמים הוריו סיפרו לו בבוקר כיצד האזעקה בביתם הרעישה, והוא המשיך לישון. לכן ניתן לקבוע כי התשובה אינה ודאית, ומשתנה מאדם לאדם.
3. ניתן למדוד רעש ברמות שונות, אך הנפוצות שבהם הן יחידות הדציבלים.
4. רעש הוא צליל, לרוב לא רצוי, הגורם להפרעה בסביבה בה הוא נמצא. מילה נרדפת היא המילה קול, אך 2 המילים שונות לגמרי בקונוטציה אותה הן מעלות: "רעש" נשמע מרגיז, בעוד שהמילה "קול" מחוברת לביטויים כגון "קול זמיר". רעש (או קול) הם למעשה גלי האוויר הנעים במרחב ומגיעים לאוזניהם של היצורים החיים. באוזן הם פוגעים בעור התוף, ומעובדים על-ידי המוח לצלילים אותם אנו שומעים.
5. כמו שנאמר בשאלה 4, ניתן למדוד רעש המידות שונות, ולפי יחידת הדציבלים, רעש יכול לגרום לנזקים לאוזן כאשר הוא עולה על 120 דציבלים (כמו בכי עז של תינוק), ובמקרה זה האדם (או היצור החי) שומע רעשים ללא מקור אמיתי, כפי שהעידו כל חברי הקבוצה לאחר בילוי במסיבה רועשת.
6. תנאי השמיעה בבניין או מקום מסוים.
7. רעש לבן הוא רעש המורכב מרעשים בכל התדרים, והוא משול לצבע הלבן, אשר למעשה מורכב מכל הצבעים יחד.
8. "בום על-קולי" הוא כינוי לתהליך בוא עצם מסויים יוצא מערבר לגלי הקול אותו הוא מפיק. את התופעה קשה לפרט במילים, אך ניתן להסביר באמצעות מטוס: כאשר מטוס (לרוב מטוס קרב) עובר את מהירות הקול, הוא עובר את "הדהוד" גלי הקול שהוא מפיק, מתרחש מאין "פיצוץ" קטן, אשר ניתן להבחין בו ממרחק רב. תהליך זה מלווה בפיצוץ רעש עז.
9. היא קושי של אדם לשמוע. ישנה לקות חלקית ולקות מלאה. הלקות החלקית מלווה בכבדות שמיעה המתארת אדם שמסוגל לשמוע בין תדרים מסויימים, או מעוצמה מסויימת. (חשוב להדגיש כי יש הבדל בין תדרים הנמדדים בהרץ ומגה הרץ, לבין עוצמה הנמדדת בדציבלים).
10. מספר התנודות בשנייה של גל הקול. התדרים נמדדים בהרץ, כאשר שמיעתו של אדם בריא ללא נזק שמיעתי היא בין 20-20000 הרץ. ישנה מחלה המלווה שאובדן שמיעה של תדרים גבוהים, המתחיל אצל בני אדם כבר מגיל 18. אצל אנשים הלוקים במחלה זו, השמיעה לתדרים שמעל 15000 נפגעת, והמוח של החולים לא מסוגל לפענח את התדרים, ולכן החולה לא שומע אותם.
11. התפשטות של הפרעה מכנית בחומר בצורת גל.
תכנון החקר:
שאלת חקר: איך רעש ומוזיקה משפיעים על פתרון בעיות מתמטיות אצל בני נוער, כבני 15, בהקבצה א' מצויינות?
השערה: כל סוג של מוזיקה או רעש ישפיע באופן שונה, המוזיקה או רעש הפחות חזקים בעוצמתם (R&B, מזרחית, שקט מוחלט) אכן יעזרו וישפרו את הריכוז ואת הפתרון, ואילו המוזיקה והרעשים העוצמתיים יותר (מוזיקת מסיבות, רעש המואזין, ומוזיקת הרוק) יפריעו לתלמידים להגיע לפתרון.
כלים וחומרים: כ-40 עותקים של 6 שאלונים עליהם מודפסת בעיה מתמטית, ברמה שווה בין כל שאלון (המתאימה לתלמידי הקבצה א' מצויינות), רמקולים (יש בכיתה), כיתה ממוצעת עם תלמידיה (הקבצת המצויינות של מיכל רם), מקור רעש ומוזיקה (טלפון של אחד התלמידים) עם הקבצים המתאימים, כבלים לחיבור מקור הרעש אל הרמקולים, ופתרון של כל השאלונים.
מהלך הניסוי: מגישים טופס ראשון לכל התלמידים, בעת שיש שקט מוחלט בכיתה. לאחר מספר דקות (6.5 דקות, או פתירת התרגיל על-ידי כלל תלמידי הכיתה) אוספים את השאלונים, ומגישים את השאלונים הבאים, כשברקע מושמע רעש המואזין. את התהליך עושים שוב פעם, וחוזר חלילה, עד שמגישים את כל השאלונים, וברקע מושמעים לפי הסדר: שקט, מואזין, מוזיקה מזרחית, מוזיקת מסיבות, מוזיקת רוק, ולבסוף מוזיקת R&B. לאחר השלב הראשון, בודקים את הטפסים האנונימיים (במהלך חופשת הפסח), ובודקים את דיוק התלמידים בדרך והפתרון. לאחר מכן, מארגנים את התוצאות בטבלה, ומוצאים את הקשר שבין הרעש או המוזיקה לבין הדיוק בפתרון בעיות במתמטיקה אצל בני נוער (בני 15) בהקבצה א' מצויינות.
מדידת התוצאות: אנו מתכננים להציב (כאמור) את הממצאים (דרך נכונה, ללא טעות בחישוב או "שכיחת" נתונים, ואת הפתרונות הנכונים) בטבלה וכך נלקט את המידע שעולה מן המחקר, ונוכל לנסח מסקנה.
שאלות משנה:
1. מהי הרמה הממוצעת במתמטיקה בקרב בני נוער (כבני 15 שנים)? (לצורך ביצוע המחקר...)
2. האם רעש מעורר אותנו?
3. כיצד מודדים רעש?
4. מהו רעש?
5. מהו האפקט של השפעת הרעש?
6. מהי אקוסטיקה?
7. מהו רעש לבן?
8. מהו בום אל קולי?
9. מהי לקות שמיעה?
10. מהו תדר?
11. מהם גלי קול?
תשובות לשאלות משנה:
1. את הרמה ההמוצעת של בני נוער במתמטיקה, לא ניתן לבטא כמספר או לתאר לפי נושאים, אך לצורכי המחקר השתמשנו (כקבוצת המיקוד) בקבוצת תלמידי א' מצויינות, אשר לומדים בכיתתה של מיכל רם, לצורך המחקר. השאלות ילקחו מספר המתמטיקה אותו הכיתה פתרה במחצית הראשונה של השנה, ויבחרו תרגילים באותה רמת קושי שנפתרה, אך את התרגילים התלמידים לא פתרו.
2. התשובה אינה ודאית. רעש עלול להעיר משינה, כמו במקרה השעון המעורר, אך אנשים מסויימים לא מתעוררים למשמע הרעש, גם אם הם אינם אנשים המוגדרים כלקויי שמיעה או חירשים, ולוגמה: יובל יחזקאלי (חבר קבוצתנו) העיד בפנינו כי מספר פעמים הוריו סיפרו לו בבוקר כיצד האזעקה בביתם הרעישה, והוא המשיך לישון. לכן ניתן לקבוע כי התשובה אינה ודאית, ומשתנה מאדם לאדם.
3. ניתן למדוד רעש ברמות שונות, אך הנפוצות שבהם הן יחידות הדציבלים.
4. רעש הוא צליל, לרוב לא רצוי, הגורם להפרעה בסביבה בה הוא נמצא. מילה נרדפת היא המילה קול, אך 2 המילים שונות לגמרי בקונוטציה אותה הן מעלות: "רעש" נשמע מרגיז, בעוד שהמילה "קול" מחוברת לביטויים כגון "קול זמיר". רעש (או קול) הם למעשה גלי האוויר הנעים במרחב ומגיעים לאוזניהם של היצורים החיים. באוזן הם פוגעים בעור התוף, ומעובדים על-ידי המוח לצלילים אותם אנו שומעים.
5. כמו שנאמר בשאלה 4, ניתן למדוד רעש המידות שונות, ולפי יחידת הדציבלים, רעש יכול לגרום לנזקים לאוזן כאשר הוא עולה על 120 דציבלים (כמו בכי עז של תינוק), ובמקרה זה האדם (או היצור החי) שומע רעשים ללא מקור אמיתי, כפי שהעידו כל חברי הקבוצה לאחר בילוי במסיבה רועשת.
6. תנאי השמיעה בבניין או מקום מסוים.
7. רעש לבן הוא רעש המורכב מרעשים בכל התדרים, והוא משול לצבע הלבן, אשר למעשה מורכב מכל הצבעים יחד.
8. "בום על-קולי" הוא כינוי לתהליך בוא עצם מסויים יוצא מערבר לגלי הקול אותו הוא מפיק. את התופעה קשה לפרט במילים, אך ניתן להסביר באמצעות מטוס: כאשר מטוס (לרוב מטוס קרב) עובר את מהירות הקול, הוא עובר את "הדהוד" גלי הקול שהוא מפיק, מתרחש מאין "פיצוץ" קטן, אשר ניתן להבחין בו ממרחק רב. תהליך זה מלווה בפיצוץ רעש עז.
9. היא קושי של אדם לשמוע. ישנה לקות חלקית ולקות מלאה. הלקות החלקית מלווה בכבדות שמיעה המתארת אדם שמסוגל לשמוע בין תדרים מסויימים, או מעוצמה מסויימת. (חשוב להדגיש כי יש הבדל בין תדרים הנמדדים בהרץ ומגה הרץ, לבין עוצמה הנמדדת בדציבלים).
10. מספר התנודות בשנייה של גל הקול. התדרים נמדדים בהרץ, כאשר שמיעתו של אדם בריא ללא נזק שמיעתי היא בין 20-20000 הרץ. ישנה מחלה המלווה שאובדן שמיעה של תדרים גבוהים, המתחיל אצל בני אדם כבר מגיל 18. אצל אנשים הלוקים במחלה זו, השמיעה לתדרים שמעל 15000 נפגעת, והמוח של החולים לא מסוגל לפענח את התדרים, ולכן החולה לא שומע אותם.
11. התפשטות של הפרעה מכנית בחומר בצורת גל.
תכנון החקר:
שאלת חקר: איך רעש ומוזיקה משפיעים על פתרון בעיות מתמטיות אצל בני נוער, כבני 15, בהקבצה א' מצויינות?
השערה: כל סוג של מוזיקה או רעש ישפיע באופן שונה, המוזיקה או רעש הפחות חזקים בעוצמתם (R&B, מזרחית, שקט מוחלט) אכן יעזרו וישפרו את הריכוז ואת הפתרון, ואילו המוזיקה והרעשים העוצמתיים יותר (מוזיקת מסיבות, רעש המואזין, ומוזיקת הרוק) יפריעו לתלמידים להגיע לפתרון.
כלים וחומרים: כ-40 עותקים של 6 שאלונים עליהם מודפסת בעיה מתמטית, ברמה שווה בין כל שאלון (המתאימה לתלמידי הקבצה א' מצויינות), רמקולים (יש בכיתה), כיתה ממוצעת עם תלמידיה (הקבצת המצויינות של מיכל רם), מקור רעש ומוזיקה (טלפון של אחד התלמידים) עם הקבצים המתאימים, כבלים לחיבור מקור הרעש אל הרמקולים, ופתרון של כל השאלונים.
מהלך הניסוי: מגישים טופס ראשון לכל התלמידים, בעת שיש שקט מוחלט בכיתה. לאחר מספר דקות (6.5 דקות, או פתירת התרגיל על-ידי כלל תלמידי הכיתה) אוספים את השאלונים, ומגישים את השאלונים הבאים, כשברקע מושמע רעש המואזין. את התהליך עושים שוב פעם, וחוזר חלילה, עד שמגישים את כל השאלונים, וברקע מושמעים לפי הסדר: שקט, מואזין, מוזיקה מזרחית, מוזיקת מסיבות, מוזיקת רוק, ולבסוף מוזיקת R&B. לאחר השלב הראשון, בודקים את הטפסים האנונימיים (במהלך חופשת הפסח), ובודקים את דיוק התלמידים בדרך והפתרון. לאחר מכן, מארגנים את התוצאות בטבלה, ומוצאים את הקשר שבין הרעש או המוזיקה לבין הדיוק בפתרון בעיות במתמטיקה אצל בני נוער (בני 15) בהקבצה א' מצויינות.
מדידת התוצאות: אנו מתכננים להציב (כאמור) את הממצאים (דרך נכונה, ללא טעות בחישוב או "שכיחת" נתונים, ואת הפתרונות הנכונים) בטבלה וכך נלקט את המידע שעולה מן המחקר, ונוכל לנסח מסקנה.
_-_filtered.jpg) |
| מטוס היוצר בום על-קולי |
את התשובות לשאלות המשנה מצאנו בסקירה הספרותית מן השלבים הקודמים. בשל ריבוי השאלות והמידע, הנחנו כי צורך העתקת המידע גם לפרסום הזה, ולהכפלת העבודה. לכן נכתבו בפרסום זה רק הקישורים לאתרי המידע.
(-) אתר "ויקיפדיה":
רעש
אקוסטיקה
לקות שמיעה
רעש לבן
דציבל
טיניטוס
הרץ
תדירות
בום על-קולי
אתר "IsraDoctor":
ליקוי שמיעה (-)
(-) אתר "ויקיפדיה":
רעש
אקוסטיקה
לקות שמיעה
רעש לבן
דציבל
טיניטוס
הרץ
תדירות
בום על-קולי
אתר "IsraDoctor":
ליקוי שמיעה (-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה