ריכוז הערכות עמיתים ומשובים

על-פי כל הערכות העמיתים שנאספו, כולם טענו כי אין כותרת עניינית המשקפת את נושא העבודה, ולכן הכותרת שונתה מ"עבודה בביולוגיה" ל"מוסיקה עומדת במבחן".
כל העמיתים שהעבירו את המשוב אמרו כי הם מסכימים ורובם אף מסכימים מאוד, כי שאלת החקר ממוקדת, ולכן השאלה לא שונתה.
בדומה לשאלת החקר גם על שאלות המשנה רוב המעריכים אמרו כי הם מסכימים מאוד לנכונות שאילת שאילות המשנה, ולמרות זאת הורדנו שאלה מסויימת עקב כפילות מיותרת.
על איסוף וארגון המידע הרחב לצורך הרקע המדעי, כל הקבוצות העידו פה אחד כי הם מסכימים מאוד לכך שעמדנו בקריטריון הנ"ל, ולכן, כמובן, דבר לא שונה מהרקע המדעי.
כפי שצויין קודם, לא שונתה שאלת החקר או תכנון הניסוי כלל, בגלל שכל העמיתים המעריכים נתנו לתבחין זה ציון "מסכים" ואף "מסכים מאוד".
השפה בה נכתב הבלוג שודרגה במעט, אך בעיקר נמצאו שגיאות בהקלדה שתוקנו, זאת עקב "מסכים חלקית" אחד אשר סלד משאר המעריכים ש"הסכימו" ואף "הסכימו מאוד".
על רישום הביבליוגרפיה לא היה שום ספק, לאחר שהצביעו העמיתים פה אחד "מסכים מאוד", ולמרות זאת יצרנו עותק לכל הקישורים פעם נוספת בפרסום בו נכתב הניסוי, שם אורגנה הביבליוגרפיה בצורה נעימה יותר לעין (דרך היפר-קישור).
רוב המעריכים קבעו כי הבלוג אסטטי (פרט ל"מסכים חלקית" אחד), אך הרגשנו צורך לשנות את מבנה הבלוג ואת התמונות הנלוות אליו, למראה שיקל את הצפייה.
למרות ביקורות לא רעות שניתנו לבלוג בנוגע ל"גאדג'טים" והמדיה בו, אנו הרגשנו כי יש צורך חמור ומייד לשפר את תחום המדיה בבלוג, וכך עשינו: הוספנו גאדג'טים, שינינו את פני האתר, הוספנו מצגת Prezi, הוספנו תמונות ועוד...
כל עמיתנו המעריכים אמרו כי הנושא מעניין, וכך גם אנחנו מרגישים, ולכן לא היה שום צורך לשנותו (מה גם שמאוחר מדי לבצע שינוי שכזה...).
רוב המעריכים אמרו כי יש בקרה בניסוי ורק חצי מן המעריכים אמרו כי קיימת חזרה בניסוי. חשוב לנו להבהיר כי יש 22 חזרות (כל שאלון שהוחזר מאותו טופס - תלוי במספר התלמידים - 22), וכמובן שיש בקרה (הבחינה הראשונה בשקט מוחלט מהווה בקרה לעוד 5 סוגי מוסיקה נבחנים).
תחת הכותרת "מה מצא חן העניכם בעבודה?", כל קבוצת מעריכים כתבה חלק אחר בעבודה, כך שהסקנו כי כל העבודה נכתבה בצורה טובה.
חצי מן העמיתים טענו כי אין מה לשפר בבלוג, אך החצי השני העלה את בעיית האסטטיקה, המדיה הדלה, ואף היקף החומר לרקע המדעי. מלבד הרקע המדעי, עשינו כל שביכולתינו בכדי לענות על הבעיות שהועלו בפנינו.
הרבה מן העמיתים המעריכים אמרו כי הם צריכים לשנות בעבודתם דברים רבים לאור מה שהם ראו בעבודתנו, וכל קבוצת מעריכים ציינה חלק אחר בעבודה, דבר שהסב לנו כקבוצה אושר רב.

תוצאות המחקר ומסקנות

לצורך ביצוע הניסוי, השתמשנו במקלט המשמש את הקבצת המצויינות של מיכל רם, וב- 22 מתלמידיה. אנו מודים למיכל על אדיבותה ועל כך שאפשרה לנו לערוך את הניסוי על זמן שיעור.

תוך כדי הניסוי הבחנו בכמה דברים: למעט הפרעות מכמה ילדים, שמנו לב כי העבודה נעשתה ברצינות יתר כשהושמע השיר "bodies", המשתייך לסגנון הרוק, ברקע.
למרות שחשבנו כי התוצאות יהיו טובות יותר בסוג המוזיקה הנ"ל, המסקנות מראות את ההפך המוחלט: תוצאות הטפסים בשאלון זה היו הנמוכים ביותר מבין השישה.
עוד שמנו לב, כי הייתה טעות באחד מן הטפסים, ולכן החלטנו פה אחד לפסול אותו בבדיקת השאלונים. טופס זה נבחן בעת שנשמעה מוזיקת המסיבות. בדקנו את תשובותיו, אך לצורך המסקנות השמטנו אותו מן הניסוי.

המסקנות מראות כי יש קשר בין המוזיקה (וסוגים שונים שלה) לבין ההצלחה בפתירת תרגילי מתמטיקה בקרב ילדים בני 15. עוד עולה מן הטבלה, כי סגנון המוזיקה הטוב ביותר לפתירת תרגילי מתמטיקה הוא "מוזיקה שחורה" או "R&B", ולדוגמא השיר בו השתמשנו "Not Afraid" של הזמר Eminem.
לעומת זאת, סגנון המוזיקה המקשה ביותר בפתירת התרגילים הוא סגנון ה"רוק" ("Rock") עם השיר "Bodies".
(*חשוב להדגיש כי לצורך המסקנות הושמט הטופס שנבדק בעת שמיעת מוזיקת המסיבות עקב טעויות מצד הבוחנים*).

שאלת חקר, שאלות משנה ותכנון החקר

שאלת המחקר העיקרית שלנו היא: איך רעש ומוזיקה משפיעים על דיוק בפתרון תרגילי מתמטיקה? (או: איך רעש משפיע על יכולת של אדם לבצע פעולות המצריכות חשיבה?)

שאלות משנה:
1. מהי הרמה הממוצעת במתמטיקה בקרב בני נוער (כבני 15 שנים)? (לצורך ביצוע המחקר...)
2. האם רעש מעורר אותנו?
3. כיצד מודדים רעש?
4. מהו רעש?
5. מהו האפקט של השפעת הרעש?
6. מהי אקוסטיקה?
7. מהו רעש לבן?
8. מהו בום אל קולי?
9. מהי לקות שמיעה?
10. מהו תדר?
11. מהם גלי קול?

תשובות לשאלות משנה:
1. את הרמה ההמוצעת של בני נוער במתמטיקה, לא ניתן לבטא כמספר או לתאר לפי נושאים, אך לצורכי המחקר השתמשנו (כקבוצת המיקוד) בקבוצת תלמידי א' מצויינות, אשר לומדים בכיתתה של מיכל רם, לצורך המחקר. השאלות ילקחו מספר המתמטיקה אותו הכיתה פתרה במחצית הראשונה של השנה, ויבחרו תרגילים באותה רמת קושי שנפתרה, אך את התרגילים התלמידים לא פתרו.
2. התשובה אינה ודאית. רעש עלול להעיר משינה, כמו במקרה השעון המעורר, אך אנשים מסויימים לא מתעוררים למשמע הרעש, גם אם הם אינם אנשים המוגדרים כלקויי שמיעה או חירשים, ולוגמה: יובל יחזקאלי (חבר קבוצתנו) העיד בפנינו כי מספר פעמים הוריו סיפרו לו בבוקר כיצד האזעקה בביתם הרעישה, והוא המשיך לישון. לכן ניתן לקבוע כי התשובה אינה ודאית, ומשתנה מאדם לאדם.
3. ניתן למדוד רעש ברמות שונות, אך הנפוצות שבהם הן יחידות הדציבלים.
4. רעש הוא צליל, לרוב לא רצוי, הגורם להפרעה בסביבה בה הוא נמצא. מילה נרדפת היא המילה קול, אך 2 המילים שונות לגמרי בקונוטציה אותה הן מעלות: "רעש" נשמע מרגיז, בעוד שהמילה "קול" מחוברת לביטויים כגון "קול זמיר". רעש (או קול) הם למעשה גלי האוויר הנעים במרחב ומגיעים לאוזניהם של היצורים החיים. באוזן הם פוגעים בעור התוף, ומעובדים על-ידי המוח לצלילים אותם אנו שומעים.
5. כמו שנאמר בשאלה 4, ניתן למדוד רעש המידות שונות, ולפי יחידת הדציבלים, רעש יכול לגרום לנזקים לאוזן כאשר הוא עולה על 120 דציבלים (כמו בכי עז של תינוק), ובמקרה זה האדם (או היצור החי) שומע רעשים ללא מקור אמיתי, כפי שהעידו כל חברי הקבוצה לאחר בילוי במסיבה רועשת.
6. תנאי השמיעה בבניין או מקום מסוים.
7. רעש לבן הוא רעש המורכב מרעשים בכל התדרים, והוא משול לצבע הלבן, אשר למעשה מורכב מכל הצבעים יחד.
8. "בום על-קולי" הוא כינוי לתהליך בוא עצם מסויים יוצא מערבר לגלי הקול אותו הוא מפיק. את התופעה קשה לפרט במילים, אך ניתן להסביר באמצעות מטוס: כאשר מטוס (לרוב מטוס קרב) עובר את מהירות הקול, הוא עובר את "הדהוד" גלי הקול שהוא מפיק, מתרחש מאין "פיצוץ" קטן, אשר ניתן להבחין בו ממרחק רב. תהליך זה מלווה בפיצוץ רעש עז.
9. היא קושי של אדם לשמוע. ישנה לקות חלקית ולקות מלאה. הלקות החלקית מלווה בכבדות שמיעה המתארת אדם שמסוגל לשמוע בין תדרים מסויימים, או מעוצמה מסויימת. (חשוב להדגיש כי יש הבדל בין תדרים הנמדדים בהרץ ומגה הרץ, לבין עוצמה הנמדדת בדציבלים).
10. מספר התנודות בשנייה של גל הקול. התדרים נמדדים בהרץ, כאשר שמיעתו של אדם בריא ללא נזק שמיעתי היא בין 20-20000 הרץ. ישנה מחלה המלווה שאובדן שמיעה של תדרים גבוהים, המתחיל אצל בני אדם כבר מגיל 18. אצל אנשים הלוקים במחלה זו, השמיעה לתדרים שמעל 15000 נפגעת, והמוח של החולים לא מסוגל לפענח את התדרים, ולכן החולה לא שומע אותם.
11. התפשטות של הפרעה מכנית בחומר בצורת גל.

תכנון החקר:
שאלת חקר: איך רעש ומוזיקה משפיעים על פתרון בעיות מתמטיות אצל בני נוער, כבני 15, בהקבצה א' מצויינות?
השערה: כל סוג של מוזיקה או רעש ישפיע באופן שונה, המוזיקה או רעש הפחות חזקים בעוצמתם (R&B, מזרחית, שקט מוחלט) אכן יעזרו וישפרו את הריכוז ואת הפתרון, ואילו המוזיקה והרעשים העוצמתיים יותר (מוזיקת מסיבות, רעש המואזין, ומוזיקת הרוק) יפריעו לתלמידים להגיע לפתרון.
כלים וחומרים: כ-40 עותקים של 6 שאלונים עליהם מודפסת בעיה מתמטית, ברמה שווה בין כל שאלון (המתאימה לתלמידי הקבצה א' מצויינות), רמקולים (יש בכיתה), כיתה ממוצעת עם תלמידיה (הקבצת המצויינות של מיכל רם), מקור רעש ומוזיקה (טלפון של אחד התלמידים) עם הקבצים המתאימים, כבלים לחיבור מקור הרעש אל הרמקולים, ופתרון של כל השאלונים.
מהלך הניסוי: מגישים טופס ראשון לכל התלמידים, בעת שיש שקט מוחלט בכיתה. לאחר מספר דקות (6.5 דקות, או פתירת התרגיל על-ידי כלל תלמידי הכיתה) אוספים את השאלונים, ומגישים את השאלונים הבאים, כשברקע מושמע רעש המואזין. את התהליך עושים שוב פעם, וחוזר חלילה, עד שמגישים את כל השאלונים, וברקע מושמעים לפי הסדר: שקט, מואזין, מוזיקה מזרחית, מוזיקת מסיבות, מוזיקת רוק, ולבסוף מוזיקת R&B. לאחר השלב הראשון, בודקים את הטפסים האנונימיים (במהלך חופשת הפסח), ובודקים את דיוק התלמידים בדרך והפתרון. לאחר מכן, מארגנים את התוצאות בטבלה, ומוצאים את הקשר שבין הרעש או המוזיקה לבין הדיוק בפתרון בעיות במתמטיקה אצל בני נוער (בני 15) בהקבצה א' מצויינות.
מדידת התוצאות: אנו מתכננים להציב (כאמור) את הממצאים (דרך נכונה, ללא טעות בחישוב או "שכיחת" נתונים, ואת הפתרונות הנכונים) בטבלה וכך נלקט את המידע שעולה מן המחקר, ונוכל לנסח מסקנה.

מטוס היוצר בום על-קולי

את התשובות לשאלות המשנה מצאנו בסקירה הספרותית מן השלבים הקודמים. בשל ריבוי השאלות והמידע, הנחנו כי צורך העתקת המידע גם לפרסום הזה, ולהכפלת העבודה. לכן נכתבו בפרסום זה רק הקישורים לאתרי המידע.

(-) אתר "ויקיפדיה":
רעש
אקוסטיקה
לקות שמיעה
רעש לבן
דציבל
טיניטוס
הרץ
תדירות
בום על-קולי

אתר "IsraDoctor":
ליקוי שמיעה (-)

שלב ב': בחירת נושא + רקע מדעי

אנחנו בחרנו במפגע סביבתי בנושא רעש. לקחנו כדוגמא את המואזין, אותו שומעים בראש העין מכפר קאסם, שם הוא מושמע דרך רמקולים חזקים (לדוגמא, כך: http://www.youtube.com/watch?v=agLzUxvtfOI . האיש עצמו לא מודע לכל הנזק אותו הוא גורם לעצמו, למרות שהוא נראה סובל בכל פעם שהוא צריך לכסות את אוזניו בכדי להקטים את הרעש).
אנו היינו רוצים לדעת האם רעש משפיע על מיומנות השליפה מן הזיכרון, והאם סוגים שונים של רעש משפיעים באופן שונה (לרעה, לרעה יותר, או אולי דווקא לטובה ...).
כבר חשבנו על שאלת החקר (למעלה), ועל דרך לבדוק את השאלה: ניתן לכיתה לענות על שאלות בנושא ידע כללי, בשאלון שאורכו כ- 5 דקות (או 20 שאלות), כשיש שקט מוחלט.
לאחר מכן, ניתן שאלון בדרגת קושי זהה, כשברקע נשים מה שמוגדר כרעש, או שנשים הקלטה של המואזין.
כדי לבדוק האם סוגים שונים משפיעים באופן שונה, ניתן לחזור על פעילות זו, עם סוגי מוזיקה שונים.
לאחר כל זה, נשווה את ממוצע התשובות הנכונות של הכיתה, ונחלק לפי הקטגוריות: שקט, רעש מואזין, מוסיקה (רעש) מסוג א' ומוסיקה (רעש) מסוג ב'.
על-פי התוצאות שנקבל מכל קטגוריה, נוכל להתחיל להשוות בין הקטגוריות השונות, ולנסח משפט שעליו נוכל להסתמך באופן מדעי.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------


באתר "ויקיפדיה" מצאנו חומר מרתק בנושא רעש, ונהנינו לקרוא ממנו:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A2%D7%A9
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%94
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A2%D7%A9_%D7%9C%D7%91%D7%9F
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%9C
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9F
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A5
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%93%D7%A8
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%9D_%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A2%D7%A9_%D7%9C%D7%91%D7%9F
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94
מלבד אתר ויקיפדיה, מצאנו עוד חומר באינטרנט שעניין אותנו:
http://www.isradoctor.co.il/blog/blog/default.aspx?id=76&t=

בנוסף, אמו של יובל יחזקאלי היא קלינאית תקשורת, העוסקת בתחום האודיולוגיה, ומצאנו בספרייתה מגוון ספרים ומאמרים אותם העבירה בהרצאות בעת ששירתה בירפ"א. בין הנושאים מצאנו כמובן את נזקי הרעש על האוזן מבחינה פיזית, ועל השמיעה.

את החומר שמצאנו סיכמנו לנקודות, גם אם מעט מפוזרות, אך עוזרות מאוד למציאת התשובות לשאלות החקר הנלוות, בפרסום הבא. הנקודות מופיעות למטה תחת הכותרת: " "מירקורים" - סקירה ספרותית ".


-------------------------------------------------------------------------------------------------------------


״מירקורים״ - סקירה ספרותית:

ישנם צלילים אשר אנשים מסוימים מגדירים כרעש ואנשים אחרים לא. רעש יכול להיות כל צליל חסר משמעות או כוונה.
לעומת זאת, ישנם צלילים שלרוב אין ויכוח לגבי הפרעתם לבני האדם ולציבור. ישנם גם צלילים שנקבעו בחוק כאסורים בשעה או זמן מסוימים. בישראל, אסור להשמיע רעשי מסיבת ריקודים בשכונת מגורים לאחר שעה 23:00 בלילה. רעשים קבועים שאין ויכוח על היותם רעש ולא צליל נעים מכונים "זיהום רעש".

ממפגעי רעש אקוסטי קבועים ניתן להתגונן בעזרת בידוד אקוסטי, או אטמי אוזניים או משינוי המערכת המפיקה את הרעש כגון הפיכת מחשב אישי רגיל למחשב שקט.
נזקי רעש אקוסטי לשמיעה: גלי קול חודרים לאוזן ועוברים דרך מערכת עדינה ומורכבת אל המוח. תאי שערה זעירים הנמצאים בתעלת האוזן הפנימית "מסמנים" לעצב השמיעה לשלוח תדר חשמלי למוח. המוח מפענח את התדר הנ"ל כקול. תאי השיער רגישים ביותר לרעש חזק או מתמשך והם נהרסים. הרס האוזן הפנימית בלתי ניתן לריפוי, ניתן רק למנוע אותו. כל רעש בעל עוצמה חזקה עלול לגרום לנזקים קבועים בשמיעה. רעש שעוצמתו מעל 70 דציבלים נחשב רעש מזיק, רעש מעל 65 דציבלים נחשב רעש הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים, ורעש מעל 60 דציבלים נחשב רעש מפריע. רעש מזיק יכול להיות רעש מתמשך או רעש התקפי חזק.
עוגמת נפש מרעש אקוסטי: רעש חזק ופתאומי עלול לגרום לבהלה, למתיחת שרירים, להזרמה של אדרנלין רב לדם, להאצת קצב הלב, להעלאת לחץ הדם ולהזעת יתר. תופעות אלה מזכירות התקפי לב. בנוסף לכך, מגורים או עבודה במקום רועש עשויים להוות מטרד שתוצאותיו הן עצבנות כרונית, מגרנות וקושי לנהל אורח חיים תקין.
הפרעה לנגישות: חדרי כיתה, חדרי הרצאה או מקומות אחרים בהם מתאסף קהל כדי להקשיב לדבר מה עשויים להיות לא נגישים לאנשים עם לקות שמיעה או לקות ריכוז, במידה וכמות הרעש החיצוני שחודר אליהם או כמות ההד בהם גבוהים. גם אנשים חסרי לקות יתקשו להקשיב לנאמר במקומות כאלה ועשויים לחוש עייפות לא סבירה אחרי מאמץ הקשבתי בהם.
רעשים אקוסטיים פוגעים גם בבריאותם ואורח חייהם של בעלי חיים. רעשים אקוסטיים בים פוגעים ביונקים ימיים ועלולים לשבש את חוש הניווט שלהם באופן זמני או קבוע.

במוזיקה ישנם יוצרים, כדוגמת ג'ון קייג', אשר היללו את הרעש. בשנת 1976 אמר קייג': "נראה לי שלכל רעש יש פוטנציאל להפוך למוזיקלי, בעצם היותו חלק מיצירה מוזיקלית." לדעתם צלילים מקריים קיימים בסביבה כל הזמן וזהו תפקידו של המלחין לשלב אותם ביצירה מכוונת. אף ההפסקות ביצירות נועדו, לשיטתם, להתמלא ברעש.
וגם להפך, היצירה המוזיקלית הכי מקובלת עלולה להפוך לרעש אם משמיעים אותה בעוצמה חזקה באופן חריג. למעשה כל מוזיקה המושמעת יוצאת מתוך רעש או שקט יחסי מאחר שאין מקום בו השקט הוא מוחלט.

דציבל בחיי היומיום הוא שם ליחידת מידה למדידת עוצמת הקול, שהוא למעשה הלחץ של האוויר. טווח השמיעה של בני האדם הוא מ- 0 דציבל עד 140 דציבלים שהם סף הכאב. באתר "ויקיפדיה" נתנו דוגמה מידעית טובה, ולכן החלטנו להשתמש בה כפי שהיא:
10 דציבלים - נשימה נורמלית
30 דציבלים - לחישה
60 דציבלים - שיחה רגילה
90 דציבלים - רכבת תחתית
110 דציבלים - בכי תינוק, צעקה חזקה, מוזיקה רועשת
140 דציבלים - מנוע מטוס סילון ממרחק 30 מטר
170 דציבלים - רימון הלם
180 דציבלים - מעריכים שזאת הייתה עוצמת הרעש בהתפרצות הרביעית של הר הגעש קרקטואה ב-27 באוגוסט 1883.
200 דציבלים - עמידה במרחק קרוב מאוד לשיגור טיל. אף על פי שקשה מאוד להוכיח זאת, מקובל להניח כי שמיעת רעש ברמת דציבלים כזאת תגרום לשבץ מוחי ומוות מידי.
סף השמיעה מתחיל מ- 0 דציבלים, וסף התחושה הוא 120 דציבלים. סף הכאב לא מאחר לבוא, וכבר ב- 140 דציבלים השמיעה מתחילה להינזק. חשיפה לרעש חזק, עלולה לגרום לתופעה בשם טנטון, המצביעה על פגיעה באוזניים. אנשים החולים במחלת הטנטון שומעים את אותו הצליל במשך שעות שלמות, ולפעמים כל הזמן, כשלמעשה אין מקור אמיתי לרעש, והוא פרי דמיונו של המוח.
החוק הישראלי מתיר חשיפה מקסימלית של 8 שעות לרעש בעוצמה של 85 דציבלים, במקומות עבודה חל איסור להעסיק עובדים ברעש שהוא למעלה מ-85 דציבלים ללא אמצעי הגנה ראויים.
החוק הישראלי למניעת מפגעי רעש בבתי מגורים:
בשעות הלילה - הרעש המקסימלי המותר עד 30 דקות הוא 45 דציבלים, ולפרק זמן מעל 30 דקות 40 דציבלים.
בשעות היום - הרעש המקסימלי המותר עד 2 דקות הוא 80 דציבלים, ולפרק זמן עד 3 שעות 60 דציבלים.

שמיעת צלילים היא למעשה פירוש תנועות מולקולות האוויר על-ידי האוזן והמוח. את הצלילים מודדים ב-2 מימדים: תדירויות ועוצמה. בנוגע לעוצמה, הנמדדת בדציבלים (כמוזכר למעלה), אדם רגיל שומע בין 0 דציבלים ל- 140 דציבלים. מעוצמה של 90 דציבלים ועד ל- 120 דציבלים, מרגיש האדם לא בנוחות, ויכאבו לו מעט האוזניים. כל צליל שהוא בעוצמה של 120 דציבלים או יותר עלול לגרום לכאב משמעותי, ואיבוד שמיעה זמני או קבוע. בנוגע לתדירות, הנמדדת בהרץ, אדם ממוצע מסוגל לשמוע בין הטווחים של 20 הרץ עד 20,000 הרץ. "צלילי השגרה" (אותם שומעים בכל יום) הם בין הטווחים של 250 הרץ עד 6,000 הרץ.

את הגדרת המידה "הרץ" התקשינו להבין, ולא נדרש מאיתנו הבנה רבה בתחום הזה, אך הסקנו כי חשוב להביא את המידע לידי ביטוי: "הגדרת ההרץ היא Hz = s⁻¹ שמשמעותה "אירוע אחד לשנייה"; 100 הרץ משמעותו "100 אירועים לשנייה", וכן הלאה. ניתן ליישם את היחידה על כל אירוע מחזורי, למשל: שעון מתקתק ב-1 הרץ. הערך ההפוך לתדירות הוא זמן מחזור; תדירות של 1 הרץ שווה לאירוע של שנייה אחת, ואירוע של 1 מגה-הרץ הוא אירוע של 1 מיקרו-שנייה. בכתיבה אשר הייתה מקובלת בתקופה לפני מלחמת העולם השנייה, השתמשו במושגים כמו מחזורים לשניה (cycles per second), עם כפולות מתאימות "קילו-מחזורים" , "מגה-מחזורים" וכן הלאה.".

תדירות היא מספר המחזורים המתבצעים ביחידת זמן, ובמקרה שלנו הרץ בודד מסמן מחזור אחד במשך שנייה. נוהגים להשתמש ביחידות של הרץ לסימון תדירות. דוגמה המקלה את ההבנה היא: "זרם חילופין: תדר הרשת החשמלית בישראל הוא 50 הרץ, כלומר המתח החשמלי משתנה במחזוריות בקצב של 50 מחזורים בכל שנייה.".

בום על קולי הוא תופעת לוואי הבאה לידי ביטוי בתור רעש, ונגרמת כתוצאה מכך שגוף נע במהירות הקול או במהירות גדולה יותר. ה"בום" הוא למעשה גל הלם, והוא נשמע כמו הרעם או פיצוץ של מטען כבד.

המונח "רעש לבן" נטמע בשפת בני האדם, ומהווה כינוי לקול הנשמע באותה עוצמה בכל התדרים. שמו נקבע כך על-פי האור הלבן שהוא צירוף כל תדרי האור.

מפגע סביבתי

מפגע סביבתי:
בתמונה שאריות רעפים וזכוכיות משיפוץ בית שנשארו במקום זה הרבה זמן.
הם לא נאספות כיוון שהארון חשמל מסתיר אותן. זה מסוכן כיוון שזה קרוב מאוד למדרכה ואפשר לדרוך על זה ולהיפצע.
חיות מחמד רבות עוברות באזור, ועלולות להיחתך מן הפסולת. כלבה של אחד מחברי הקבוצה אף דרכה באזור ונחתכה ברגלה.

משימה ראשונה

משימה ראשונה:
טביעת רגל אקולוגית

טביעת רגל אקולוגית היא מדד לביקוש האנושי למערכות אקולוגיות בכדור הארץ.

ניסיון לעשות טביעת רגל אקולוגית הוא לספק את הצרכים הדרושים לאנשים ולקלוט את חומרי 

הפסולת של האוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.

קיימות:

קיימות היא היכולת היכולת להמשיך ולקיים מצב או תהליך לאורך זמן ממושך. באקולוגיה מתבטא בכך שהמגוון הביולוגי נשמר לאורך זמן.

משימה 1, א'

טביעת רגל אקולוגית היא מעין מדד להגדרת שטח אדמה ומים (חומרים אנאורגניים) הנדרש על מנת לספק ולצרוך את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים מסויים. לדוגמא ניתן להוציא מספר (כמעט) מדוייק מבחינה מתמטית שיגיד לנו כמה שטח ואילו חומרים מזון בשטח הנמרים (לדוגמא) צריכים בכדי להתקיים.
קיימות היא האיזון שבמערכת אקולוגית בין כל משתתפיה בשרשרת המזון. לדוגמא אם היו יותר מדי ארנבים, אז כמות הדשא תקטן, ומספר השועלים יעלה בגלל שהם יהיו שבעים, אך לאחר מספר שנים יהיה מחסור בדשא, וכמות הארנבים תרד ואיתה כמות השועלים, וחזור חלילה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA